בעודי מטיילת ברחובות לה, ראיתי שלט צבעוני. השלט אמר לי: בואי לבקר בבית המחסה לחמורים במצוקה! עכשיו, אני בונה על זה שאתם מכירים אותי מספיק כדי לדעת שאני בחיים לא אסרב להזמנה כזאת. בוקר אחד לקחתי את בעלי ואת המצלמה, ועקבנו אחרי השלטים. אחרי טיול של כחצי שעה במעלה העיירה, מצאנו את בית המחסה המדובר. פגשנו שם חבורה של כמה עשרות חמורים: חלקם זקנים מכדי לעבוד, חלקן בהריון, וגם כמה גורים מתוקים מתוקים. [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=HQf7jl0qQec[/youtube] נכון, חמורים לא מגיעים לקרסוליהם של ארנבוני האנגורה שראינו בקולו. אבל היה מרגש לבקר במקום שהוא בית מחסה לבעלי חיים ופועל לטובתם, ולא בחוות גידול מלאת…

אנשים מוצאים את עצמם שואלים – איך ייתכן שפייסבוק עד כדי כך הצליח? אבל אני, מומחית-רשת שכמותי, אושייה אינטרנטית, מעצמה וירטואלית, יודעת את התשובה, והיא פשוטה. המנוע של פייסבוק הוא אלבומי תמונות שכותרת "אילת 2009" או "קופנגן 2010". היום אני מזמינה אתכם לצפות באלבום שלנו, "גואה 2011", ובו תמונות מהטיול בגואה. אם הצילומים באלבום יקבלו לייקים מ-100 אנשים או יותר, אני אפרסם תמונת ביקיני שלי, עם הקדשה מיוחדת עבורכם. כן, עבורכם. כניסה לאלבום > כמו כן, מזכירה לכם: נותרו ימים ספורים עד סוף החודש שבהם אפשר לתרום לנו ולזכות בקובץ הראשון של "אוסף ההגיגים של זרובבלה". לתרומה >

כשיוצאים לטיול מסביב לעולם, הדבר הכי חשוב להצטייד בו הוא לא בגדים חמים, לא נעליים נוחות, לא מצב רוח טוב. כל אלה נרכשים בקלות בכל מקום. עבורנו, דבר הערך החשוב ביותר, הוא ציוד צילום – סחורה שבעייתי לקנות במדינות עולם שלישי. את המצלמה של תומסו כמובן לקחנו איתנו. זוהי מצלמת SLR מקצועית, אמנם לא מהמשוכללות ביותר, אשר ליוותה אותנו במגוון סטים והוציאה תוצאות מרשימות. אבל כל צלם שטייל מכיר את הדילמה: יש לו תיק מלא בציוד צילום, ואפס מוטיבציה לקחת את התיק הכבד והיקר הזה לטיול בשטח. ידענו שזה יקרה לנו, וזה אכן קורה. על מנת לעקוף את הדילמה היינו…