חודש בסרי-לנקה הוא זמן מספיק כדי להבין בדיוק איך הסרי-לנקים פועלים. ראשית, הם פועלים גרוע. שנית, הם פועלים בדיוק אותו דבר כשהם נתקלים בתייר.
תנו לי לתקן את עצמי, שלא יצא שאני מכפישה. המוזיקה של סרי-לנקה חביבה ועליזה, שורשיה ארוכים ומגיעים ממגוון רחב ומרתק של תרבויות. אבל המוזיקה שתיתקלו בה בתור מטיילים, תהיה פופ מהסוג הירוד ביותר. הכי נכון להגיד, שהמוזיקה הגרועה של סרי-לנקה היא המוזיקה הגרועה ביותר מבין כל המוזיקות הגרועות בעולם. לא שמעתי את כל המוזיקות הגרועות בעולם, אבל סמכו עליי שאני צודקת. המוזיקה הגרועה של סרי-לנקה תגרום לכם להתגעגע למוזיקה שהאמנתם עד עכשיו שהיא הגרועה ביותר. נשבעת לכם, אני מוכנה לחבק את משה פרץ עכשיו, על האיכות הווקאלית ועל העיבוד המושקע של להיטיו. היום, לדוגמה, נסענו שעתיים באוטובוס שניגן מוזיקה איומה…
ערב. הטיול שלנו התחיל במפה. בחרנו להגיע למחוז פותלם כי הוא אחד המקומות המסקרנים ביותר על גבי המפה של סרי-לנקה. זו לגונה ענקית. ובכך מסתכמת כל האינפורמציה שהייתה לנו אודות המקום הזה. אנחנו נמצאים מהצהריים בעיר… כלמידה? איך קוראים לה לעזאזל. אה, קלפיטיה. ומה שנוסף לידיעותינו, הוא: 1. זה אחד המקומות היפים שאי פעם היינו או נהיה בהם. 2. זה בלי ספק המקום הכי פחות מתוייר שהגענו אליו בטיול שלנו. באותה מידה, זה מקום בלתי ידידותי בעליל, ויש סיכוי שזה הטקסט האחרון שאני אכתוב אי פעם. אנו נמצאים בגסט האוס מרוחק, מבודד, בין אגמים, ביצות, לגונה וים. שנינו פה יחד…
סרי-לנקה, מדינה אוכלת תייריה. בכל מקום בו הטבע מרהיב במיוחד, המקדש קדוש במיוחד, העתיקות עתיקות במיוחד – אתם יכולים להיות בטוחים שתמצאו בוטקה. בבוטקה יושב כרטיסן ורוצה מחיר מופקע על הזכות לעשות סיבוב בפנים. בימים הראשונים של סיור-האוטובוסים שלנו בארץ החמדנית, נקטנו בשיטת אחורה-פנה כל פעם שנתקלנו בבוטקה. די מהר הבנו איך הדברים פה צריכים להתנהל: הקם לעושקך, השכם לעושקו. הנה הדברים שראינו בימים האחרונים לגמרי בחינם, והדרכים להשיג אותם. נוברה אלייה: סיור מפלים בשיטת האוטובוס הציבורי נוברה אלייה היא המקום האירופאי ביותר בסרי-לנקה. עיירה מטופחת ובה מגרשי גולף ומירוצי סוסים. המקום היחיד בסרי-לנקה שמזג האוויר בו ממש קריר! הגענו…
התיירים שצובאים על סרי-לנקה עושים את השהייה פה קשה למטיילים כמונו. הסיבה לכך, היא שהמקומיים לא ניחנו ביכולת להבחין בין אלה לאלה. הם טועים לחשוב שמטיילים הם תיירים, ומציקים להם עד צאת נשמתם. לא יודעים מה ההבדל בין תיירים למטיילים? אתם זקוקים לחופשה טובה. ניתן להבדיל בין שני הסוגים בקלות, ויש ביניהם הבדל של שמיים וארץ. בשני המקרים מדובר באנשים שטסו מחוץ למדינת המוצא שלהם במטרה לראות עולם, אבל זהו. תייר ומטייל יכולים להגיע לאותו מקום, ולחזור עם חוויות שאין ביניהן שום דבר במשותף. מה שונה כל כך? הנה המדריך. אורך השהות תייר מגיע לחו"ל לשבוע של חופשה. הזמן שלו…
כבר ציינתי ופירטתי את חולשת האופי העיקרית של הסרי-לנקים: הם עם אוטיסטי, ונותני השירות הגרועים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. הפוסט הבא מרכז את מפגשינו המגוחכים ביותר עם הסרי-לנקים. זה הפוסט הכי מגוחך שכתבתי זה חודשים, אז תיהנו וספרו לחבריכם! האוכל שברח ממני נכנסנו למסעדה מקומית שמתמחה במאכלים פשוטים וטובים. הזמנתי מנה של string hoppers וקצת דאל. במקום קצת דאל, קיבלתי שישה סוגים שונים של תבשילים. אמנם לא ציפיתי להם, אבל הם היו טעימים מאוד. הייתי מרוצה.
בקנדי אין הרבה מה לעשות, זו עיירה חביבה ונאה, אך לא מעניינת. אנחנו עוזבים אותה מחר, וטוב שכך. כי האוכל פה מאיים. הוא מוגזם. הוא כל מה שייחלנו לו. הוא מה שפחדתי ממנו. הוא מה שמאיים להפוך אותנו לזוג בהמות נפוחות ובלתי-אטרקטיביות בשנה הראשונה לנישואינו. לאורך כל הטיול אנחנו כמהים לדברי מאפה טובים. כשאני אומרת "אנחנו", אני מתכוונת לתומאסו. הוא מעריץ של בצק. הוא יכול לחיות על תפריט של לחמנייה ופרילי חמש פעמים ביום ולהיות מאושר. הוא יכול לחסל בגט שלם תוך עשר דקות של לעיסה נונשלנטית, בלי למרוח עליו כלום. חבריו הטובים הם פיתה, טוסט, בורקס ועוגה. [caption id="attachment_5176"…
אחרי שנשארנו שבועיים בהיקאדואה, נסענו סוף כל סוף לקנדי. הגיע הזמן לשנות אווירה, וקנדי נראתה כמו מקום מרכזי באזור ההררי של סרי-לנקה, ממנו אפשר לצאת לטיולים ולראות עוד מהארץ הזאת – חוץ מההליכה של שלושת הקילומטרים צפונה ודרומה מהגסט-האוס שהפך להיות הבית שלנו. חוץ מזה, קראו לה קנדי. הגענו לעיירה בשבע בערב, והתכוונו להישאר במקום המכונה pink house. זה היה יכול להיות מושלם, לספר שאנחנו גרים ב-"Pink House, Kandy", אבל לא היו להם חדרים בשבילנו. במקום זה, לקחנו חדר צר בגסט-האוס הסמוך במחיר של 1000 רופי. אותו דבר כמו ששילמנו על החדר בהיקדואה, רק על מגורים דלים הרבה יותר. טיול…
תבלינים. זה מה שמייחד את האוכל המזרח-אסיאתי. זה מה שעושה אותו טעים כל כך עבור אחדים, ובלתי נסבל עבור אחרים. יש האומרים שחריף זה בריא, יש האומרים שזה מרזה וממריץ את חילוף החומרים. סגולות רבות וחיוניות המציאו לתבלינים שונים, אבל שכחו לציין את הסיבה לשמה הם קיימים. היתרון האמיתי של תבלינים הוא היכולת שלהם להסוות כל מה שגרוע במנה שלך. האוכל המזרח אסיאתי יכול להיות גרוע בכל כך הרבה דרכים – אבל הוא לא. והכל, הודות לשימוש מושכל ונדיב בתבלינים, גלגלי ההצלה של הטבע. חומר גלם זול וירוד? בשל אותו עם שאר חומרי הגלם הירודים שתוכל למצוא והטבע את…
הגסט האוס שלנו הוא המקום הנקי ביותר בסרי-לנקה, במזרח, בעולם כולו. ברגע זה עבר גבר מבוגר, משופם, לבוש חצאית ורוקן את הפח שמחוץ לחדרנו. זו הפעם השלישית שהוא עושה את זה היום, והוא ממשיך לשבת פה באזור, עינו פקוחה לראות האם יש זבל שצריך לזרוק. זה מוזר ומופלא בעינינו. בשלושת חודשי הטיול התרגלנו למגורים שיש בהם במקרה הטוב פח זבל אחד, אבל בדרך כלל גם זה חסר, וצריך לאלתר ולהניח את הזבל איפשהו. במגורים הנוכחיים שלנו, יש פח בסלון, פח במקלחת, ופח בחוץ. ונקי. כל כך נקי, שכל שלושה-ארבעה ימים שוטפים לנו את החדר ומחליפים לנו מגבות ומצעים. לנו! שרגילים…
